עבאדי ואח' נ' מדינת ישראל - מנהלת סל"ע - פסקדין

פסק - דין

1.לפנינו ערעור שהוגש ביום 21/5/08 לפי חוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005 (להלן – החוק) על החלטת ועדת הזכאות על פי חוק (להלן – המשיבה) מיום 9/4/08, שעניינה סיווג החממות של המערערים ביישוב המפונה נצרים כחממות מדגם ב' ולא מדגם ג', כאמור בסעיף 6 לתוספת השלישית לחוק (להלן – התוספת).

המסגרת הנורמטיבית

2.על פי סעיף 2(א)(3) לתוספת, הפיצוי לפי שווי הנכסים כולל, בין היתר, את "פריטי הרכוש הקבוע" המוגדרים בסעיף 1 לתוספת כך:

"הפריטים שצויינו בטופס שהגיש העסק, שתאריך הרכישה שלהם הוא בתקופה שבין יום ט' בטבת התשנ"ו (1 בינואר 1996) לבין היום הקובע, למעט קרקע, מבנים וכלי רכב וכן רכוש שנרכש בעסקת שכר מכר מימונית (ליסינג מימוני)".

"הטופס" מוגדר כטופס הפחת (טופס י"א).

מכאן, שתנאי מרכזי להכרה בפריטים כלשהם כ"פריטי הרכוש הקבוע" הוא ציון פריטים אלה בטופס הפחת.

3.סעיף 5 לתוספת קובע את אופן חישוב הפיצוי בשל "פריטי הרכוש הקבוע" בעסק, כהגדרתם בסעיף 1 לתוספת, ואילו סעיף 6 לתוספת מתייחס באופן ספציפי לפיצוי בשל רכוש קבוע מסוג "חממה" כהגדרתה בסעיף 6(א) לתוספת.

על פי סעיף 6(ב) לתוספת, יינתן פיצוי בשל חממה אף אם נרכשה לפני 1/1/96 (וזאת בניגוד לאמור בסעיף 5 לגבי פריטי הרכוש הקבוע מסוג אחר), וסעיף 6(ב)(1) מעניק לבעל החממה אופציה לבחור בפיצוי לפי החישוב שבסעיף 5 או בפיצוי לפי דגם החממה שבבעלותו, על בסיס הסכום הקבוע לדונם לאותו דגם חממה, כמפורט בסעיף האמור.

4.החוק מבחין בין שלושה סוגים של חממות – דגם א', דגם ב' ודגם ג', כאשר הפיצוי לגביהם עולה באופן מדורג בהתאם להיקף ההשקעה בחממה (דגם א' – 8,000 ₪ לדונם, דגם ב' – 40,000 ₪ לדונם, דגם ג' – 76,000 ₪ לדונם).

דגמי החממות הוגדרו כדלקמן בסעיף 6(א) לתוספת:

"חממה מדגם א'" – חממה הכוללת שלד ברמה בסיסית וכיסוי רשת בלבד, לרבות בית רשת ומנהרה לירקות;

"חממה מדגם ב'" – חממה הכוללת שלד, כיסוי פלסטיק או זכוכית, מערכת השקיה, ראש מערכת לבקרת דישון והשקיה, או פריטי רכוש קבוע אחרים, המיועדים לחממות שהם שווי ערך (בסעיף זה – פריטים שווי ערך);

"חממה מדגם ג'" – חממה הכוללת שלד, כיסוי פלסטיק או זכוכית, מערכת השקיה, ראש מערכת לבקרת דישון והשקיה, מערכת חימום או מזרון לח או שולחנות גידול או פריטים שווי ערך".

5.מן ההגדרה של "חממה מדגם ב'" ביחד עם ההגדרה של "חממה מדגם ג'" עולה, כי "פריטים שווי ערך" הם פריטי רכוש קבוע שלא פורטו בהגדרות האמורות והמיועדים לחממות, והם שווי ערך לשלד, לכיסוי פלסטיק או זכוכית , למערכת השקיה, לראש מערכת לבקרת דישון והשקיה, למערכת חימום או מזרון לח או לשולחנות גידול.

לפיכך, כדי שחממה תסווג כחממה מדגם ג' יש צורך שייכללו בה או הרכיבים המנויים ברישא להגדרת "חממה מדגם ג'" או פריטים שהם שווי ערך למערכת חימום, מזרון לח, שולחנות גידול, ובלבד שהם נרשמו בטופס הפחת של העסק.

עוד משתמע, כי אם בטופס הפחת לא נרשמו פריטים מסוימים, הרי שממילא פריטים כאלה אינם יכולים להיחשב כ"פריטים שווי ערך".

6.לאור השונות הגדולה במחירים, התקשתה ועדת הזכאות לקבוע את ערך הפריטים שעליהם להימצא בחממה על מנת שתסווג כחממה מדגם ג', ובסופו של דבר קיבלה ועדת הזכאות החלטה עקרונית לפיה ערך הפריטים "שווי הערך" שצריכים להימצא בחממה על מנת לעבור מדגם ב' לדגם ג' – יהיה 25,000 ₪ לדונם (להלן – ההחלטה העקרונית).

הועדה הדגישה כי סכום זה הינו הערך הנמוך ביותר של שניים מתוך שלושת הפריטים הנזכרים בהגדרת חממה מדגם ג' (שולחן גידול, מערכת חימום ומזרון לח) ומכאן, כי פרשנות זו הינה, לדעת ועדת הזכאות פרשנות מקלה.

ועדת הזכאות ציינה בהחלטה העקרונית כי הואיל ומדובר בפיצוי נורמטיבי, יכול שחלק מהחקלאים ימצאו עצמם מפוצים בחסר ואילו עם חלק אחר – ייטיב הפיצוי האמור.